הטאבו שאפיין את עולם הפסיכיאטריה בעבר הלא רחוק פינה את המקום למודעות הולכת וגדלה לשבריריות הנפש האנושית וההזדקקות של האדם למערכות סיוע ותמיכה חברתיות, מקצועיות וקליניות.
מקצוע הפסיכיאטריה הוא מקצוע בהתהוות ולצד כל הידע שנצבר עד היום, הוא עדיין ממשיך להתעצב, כך גם המסקנות, האבחונים, שיטות הטיפול וההגדרות.
הטיפול הפסיכיאטרי מתייחס בעיקרו לטיפול התרופתי שעוסק בעיקר באיזון מולקולרי בפעילות הכימית במערכת העצבים ובמח באמצעות וויסות מולקולות שונות ואופן הקליטה שלהן. הטיפול הפסיכיאטרי מורכב מכמה שלבים כשהראשון שבהם הוא ייעוץ פסיכיאטרי שמבוסס על האבחון שניתן על ידי הרופא, בעוד שהשלב הבא הוא שלב הטיפול שבו מיושמים אמצעי הטיפול שהומלצו על ידי הרופא במסגרת ייעוץ פסיכיאטרי.
ייעוץ פסיכיאטרי בשגרת החיים
בשונה ממקרים של התקפים פסיכוטיים ומצבים חריגים במסגרתם אנשים מגיעים לאשפוז פסיכיאטרי, ישנו סט של תופעות שונות ביניהן דיכאון, הפרעות קשב וריכוז, הפרעות חרדה ועוד שפוגעים באופן מאד משמעותי בחיי היום יום. נכון, הם לא פוגעים, לרוב, ברמה אקוטית שדורשת אשפוז, אבל הם בהחלט פוגעים באיכות החיים באופן כרוני ושאינו ניתן להתעלם ממנו.
הטיפול הפסיכיאטרי שמבוסס על תרופות ברוב המוחלט של המקרים לא יסתפק בטיפול תרופתי בלבד וההמלצה תמיד תהיה ללוות את הטיפול התרופתי בטיפול פסיכותרפי מסוג כזה או אחר. מידע נוסף ניתן לקבל כאן.
טיפול תרופתי לא מרפא את הבעיה אלא מטפל בה כל עוד לוקחים את התרופה, פרושו של דבר הוא שכאשר מפסיקים לקחת את התרופה הבעיה חוזרת. זה פתרון חלקי מאד משום שאנחנו לא רוצים לחיות עם תרופות לנצח. זאת הסיבה שבגללה ממליצים לשלב את הטיפול התרופתי עם טיפול נפשי או התנהגותי או פסיכולוגי במטרה להטמיע שינויים מעשיים שיוכלו להמשיך ולשרת את המטופל גם ביום שאחרי הסיום עם התרופות, מבלי לשוב ולסבול מהבעיה, או לפחות באופן שיאפשר לנהל אותו באופן עצמאי.
מידע נוסף על טיפול תרופתי ניתן לקבל באתר או במסגרת ייעוץ פסיכיאטרי, לרבות תופעות הלוואי והאלטרנטיבות שקיימות לכל משפחה וקבוצה של תרופות.
